כיצד להשתמש נכון בחימום אינפרא-אדום בתיקון זכוכית בשטח
כשמנסים להכניס גלי חום אינפרא-אדום בעלי ביצועים גבוהים לתוך מסגרת לתיקון זכוכית, למעשה יש להתמודד עם בעיות של מקום ואנרגיה. יש צורך בחום מספיק כדי לרכך את החומרים השונים ולתקן את הפגמים בפני השטח, אך יש מקום מוגבל לעשיית זאת. זו איזון עדין מאוד.
המאבק על האנרגיה
רוב המכשירים הניידים אינם מצוידים במקור אנרגיה חזק. כדי לחמם את הזכוכית מספיק בלי לגרום לקריסת המכשיר, אנו משתמשים ברכיבי חימום בגלי אינפרא-אדום בעלי אורך גל קצר.
הסיבה לכך היא שרכיבים אלו מעבירים אנרגיה לטווח ספקטרלי צר. במקום לבזבז אנרגיה על האוויר שמסביב לזכוכית, האנרגיה מגיעה ישירות לפני השטח. אך יש בעיה – ככל שהחימום חזק יותר, כך עולה צפיפות האנרגיה. אם לא נהיה זהירים עם החיבורים, עלולים להיות עליות פתאומיות בזרם, מה שעלול לפגוע ברכיבים. אל תחסכו בחוטים.
כיצד להקטין את הממדים (מבלי לאבד את החום)
המקום הוא האויב האמיתי כאן. כדי לשמור על ממדים קטנים, אנו משתמשים במעטפות קוורץ דקות ובחיבורים שאינם מגדילים את הממדים של המכשיר.
על ידי קיצור אורך הרכיב החממה, אנו יכולים להביא את מקור החום קרוב יותר לזכוכית. כך החום לא נאבד לאוויר שמסביב. אנו גם משתמשים במחזירי חום. זה כמו עדשת הגדלה לחום – היא מכוונת את האנרגיה דווקא למקום שבו נעשה התיקון. כך ניתן להשתמש במנורה בעלת הספק נמוך יותר, ועדיין להגיע לטמפרטורות הגבוהות הדרושות.
בעיית החום העודף
הבעיה היא שכאשר מכניסים רכיב חימום בעל צפיפות אנרגיה גבוהה לתוך מכשיר קטן, הכל נהיה חם מאוד.
רכיב החימום מגיע לטמפרטורה הרצויה במהירות, אך המסגרת של המכשיר סופגת את כל החום העודף. אם לוח הבקרה נמצא קרוב מאוד לרכיב החימום, הרכיבים עלולים להינזק.
זו בעיה רצינית.
כדי לפתור זאת, יש צורך במחסום תרмי או במסגרת שתאפשר לרכיבים להישאר קרים בזמן שהזכוכית נחממת. קירור באמצעות אוויר מאולץ או שימוש במערכת קירור טובה יכולים לעזור מאוד.