שליטה בטמפרטורה הנכונה: הדפסה בשיטת הסילק-סקרין וחימום הזכוכית
כאשר מנסים לשלב בין הדפסה בשיטת הסילק-סקרין לבין תהליך החימום של הזכוכית, למעשה מתקיים “קרב”. יש צורך בטמפרטורה מספיקה כדי שהדיו יתייבש, אך לא כה גבוהה עד שהזכוכית תינזק או שהתבניות המודפסות ייראו מטושטשות.
כדי להשיג זאת, אנו משתמשים במנורות אינפרא-אדום בעלות גלים קצרים. אלו הן הפתרון האידאלי להגיע לטמפרטורה הנכונה.
הטריק לחימום הפנים של הזכוכית
המטרה היא לחמם את הפנים של הזכוכית במהירות. מנורות אינפרא-אדום בעלות גלים קצרים מצוינות למטרה זו, מכיוון שהן חודרות דרך הדיו והשכבה העליונה של הזכוכית, מבלי לחמם את כל הזכוכית מדי מהר.
הבעיה היא שאם מעלים את הטמפרטורה לאט מדי, הדיו מתחיל להימס. זה מתסכל מאוד – לראות תבנית מושלמת שנהיית מטושטשת ברגע האחרון. לכן אנו משקיעים הרבה זמן בהתאמת עוצמת המנורות והמרחק ביניהן – אנו רוצים שהדיו יתייבש לפני שהזכוכית תתחיל להתרכך.
שמירה על חדות הקווים
אנו משתמשים במנורות קוורץ בעלות עוצמה גבוהה, מכיוון שהן מאפשרות לנו לחמם רק את האזורים המודפסים. זה דיוקי יותר מאשר שימוש בתנור רגיל, שלעתים יוצר אפקט “הילה” מסביב לתבניות.
מכיוון שהאינפרא-אדום פועל דרך קרינה, אנו יכולים לחמם את הדיו בטמפרטורה גבוהה, בעוד ששאר הזכוכית נשארת יציבה. זו ההבדלה בין פנס לבין לייזר.
האיזון הדק
אי אפשר פשוט להגדיל את הטמפרטורה כדי להאיץ את התהליך. אם הפנים של הזכוכית יתחממו יותר מדי, ייווצר לחץ תרמי גדול מדי. התוצאה? הזכוכית עלולה להישבר במהלך שלב הקירור. זו לא תהיה יום טוב במשרד…
הכל תלוי באיזון העדין בין הטמפרטורות השונות. הדיו צריך להתייבש, אך הזכוכית צריכה להישאר בטווח הטמפרטורות הנכון.
ואל תשכחו את מהירות ההעברה של הזכוכית. אם מגדילים את מהירות ההעברה, יש צורך בעוצמה גדולה יותר מהמנורות כדי להגיע לטמפרטורה הנכונה. אך צריך להיות זהירים – כך עלולים להיווצר אזורים חמים מדי. בנוסף, אם מאווררי הקירור לא יכולים להתמודד עם החום שיוצרות המנורות, התוצאות של תהליך החימום יהיו לא אחידות.